home page
English
 
אודות ויקטור פראנקל
 
Viktor Fankle

ויקטור פראנקל (26 במרץ 1905 - 2 בספטמבר 1997), רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי. פראנקל ייסד את הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הוינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר).
בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" (שפורסם לראשונה ב-1946, ונמכר בלמעלה משני מיליון עותקים) מתעד פראנקל את חוויותיו כאסיר במחנה השמדה נאצי ומתאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות בחיים. פראנקל נחשב לפורץ הדרך לגישת האקזיסטנציאליזם כאמצעי בפסיכותרפיה.
מאמרו הראשון נתפרסם בשנת 1924, ובחייו כתב 27 ספרים, שתורגמו לשפות רבות.

;

"זו הפעם הראשונה בחיי ראיתי את האמת כפי ששרו עליה משוררים כה רבים, כפי שתארוה, כפסגת החכמה, הוגי דעות כה רבים. האמת – שאהבה היא המטרה הסופית והנעלה ביותר אשר אליה ישאף האדם. אותה שעה עמדתי על פשר הסוד העמוק ביותר שעשויות לגלות שירת האדם ומחשבת האדם ואמונתו: האדם נושע על-ידי האהבה ובאהבה. נוכתי לדעת, כי אדם שלא נותר לו כלום בעולם הזה, עדיין מסוגל לדעת טעם אושר, ולו לרגע קל, בהתבוננו אל דמות הנפש האהובה עליו. בתוך בדידות אין-קץ, כשאדם אינו יכול להתבטא בפעולה של ממש, כשהישגו היחידי עשוי להצטמצם בקבלת עול יסורים בדרך הנאותה – בדרך מכובדת, במצב זה יכול האדם לזכות במילוי-משאלותיו מתוך הסתכלות אוהבת בדמות נפש היקרה לו, אשר נושא הוא בלבבו. זו הפעם הראשונה בחיי הבינותי את פשר המילים: "אשרי המלאכים המתבוננים לעד באהבה אל הוד ותפארת אין-קץ."
מתוך 'האדם מחפש משמעות' .

Man's search for meaning
 
'האדם מחפש משמעות'

בתקופת השואה, אף שפרנקל יכול היה לעזוב את וינה ולהגר לארצות הברית לאחר שקיבל אשרת כניסה אליה, הוא בחר להשאר שם ולגונן על הוריו, בתוקף תפקידו כראש המחלקה לנאורולוגיה בבית החולים היהודי. בספרו "השאיפה למשמעות" (עמ' 72) הוא מספר שלאחר היסוסים רבים מה שחיזק אותו לקבל את ההחלטה הרת הגורל לא להותיר את הוריו מאחוריו, היה שבר שיש של עשרת הדיברות, שאביו מצא בבוקר שקיבל את האשרה, במקומו של בית הכנסת שנשרף, שבו חרוטה האות המסמלת את הדיבר של כיבוד הורים.
מאוחר יותר נשלח פראנקל על ידי הנאצים, בשל יהדותו, לגטו טרייזנשטט ומאוחר יותר למחנה ההשמדה אושוויץ. בטרייזינשטט הוא עבד כרופא כללי במרפאה, עד שהבחינו בכישוריו בפסיכותרפיה והוא התבקש להקים יחידה מיוחדת, על מנת לעזור למגיעים חדשים להתגבר על ההלם הראשוני. מאוחר יותר הקים יחידה בכדי למנוע מקרי התאבדות בקרב האסירים.
בספרו 'האדם מחפש משמעות' (שנמכר בלמעלה משני מיליון עותקים) מספר פראנקל כי כדי לשמור על שפיותו האישית בתנאים הקשים, היה צועד לעיתים מחוץ למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על "החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז". לטענתו בני האדם הם חופשיים בבסיסם, ועל אף שהנאצים יכלו לשלוט בגופו הם לא יכלו לשלוט בנפשו, שאת החופש שלה הם לא יכלו לשלול ממנו.
פראנקל שרד את השואה, אך כמעט כל משפחתו, פרט לאחותו, הושמדה. דרך סיבלו במחנות הריכוז וההשמדה הוא הגיע למסקנה כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו, בכדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים. בספרו אומר פראנקל, כי בתוך הגבולות הצרים של מחנות ההשמדה יצא לו לפגוש רק שני סוגים של אנשים: אנשים הגונים ושאינם הגונים.
פראנקל הציע כי כנגד פסל החירות בניו יורק יש לבנות פסל נגדי, "פסל האחריות" בחוף המערבי.
בספרו 'האל הלא מודע' טוען פראנקל כי בכל אדם ישנה דתיות חבויה, לא מודעת, המבקשת לפרוץ החוצה.

Top of the page
 
ספריו שתורגמו לעברית
  • האדם מחפש משמעות: ממחנה הריכוז לאקזיסטנציאליזם, 1981 הוצאת 'דביר'
  • הזעקה הלא נשמעת למשמעות, 1982 הוצאת 'דביר'
  • השאיפה למשמעות, 1985 הוצאת 'דביר'
  • האל הלא מודע, 1985 הוצאת 'דביר'

הטקסט המובא בעמוד זה נלקח  מויקיפדיה, הערך: ויקטור פרנקל
וחופשי לשימוש בכפוף לרשיון GNU .